ביאור הגר"א על שולחן ערוך אבן העזר א׳

1 חייב כו'. מתני' בפ' הבא על יבמתו ס"א כהן הדיוט כו' וכמו שמפרש בגמ' שם ושם מתניתין לא יבטל כו' וכמ"ש בגמ' שם לא אין לי כו' ואמר כדי כו' שכוונתו יהיה בשביל בנים דאמרינן בסוף תענית ת"ר יפיפיו' כו' ובלבד שתעטרוני כו' ר"ל בתכשיטין כי יופי האשה לפי התכשיטין כמ"ש בפ"ק דמגילה ובלבד שתבא ערומה כי אין האשה אלא לתכשיטין וז"ש בכתובות נ"ט ב' דתר"ח אין כו' ותני ר"ח כו' והן הן הג' דברים שאמורות כאן אבל התנא במתניתין ל"ק אלא תן עיניך במשפחה והוא שאין האשה אלא לבנים שקר החן הוא התכשיטין כי חן הוא מחמת ד"א כמ"ש אסתר ירקרקת כו' שנאמר ותהי אסתר כו' והבל היופי כו':

2 וגורם כו'. ס"ד אחרים אומרים כו':

3 וכל כו'. שמחה ברכה טובה תורה חומה שלם:

4 ולא נקרא כו'. ס"ג א':

5 וכיון כו'. שם ב':

6 והמקדים כו' אבל כו' טור. כמ"ש בפ' הבע"י. ובפ' הנשרפין המשיאן סמוך לפרקן ומפ' הטור סמוך אחר פרקן ולא כפי' רש"י והתוס' סמוך קודם לפרקן וז"ש בפ"ק דקדושין ואי נסיבנ' בארביסר כו' ור"ל בשנת הי"ד וה"ל בן י"ג ועי"ד סי' רמ"ה ס"ח ובה"ג שם דאל"כ לימא אי נסיבנא בי"ג דהא כל שהוא יותר סמוך לפרקן עדיף טפי כנ"ל אבל קודם י"ג לא קאמר ש"מ דאסור וכמ"ש שם המשיא אשה לבנו קטן וס"ד דאפי' אחר י"ג ג"כ נקרא כזה וכמ"ש בפ"ז ופ"י ופי"ד דיבמות דקטן לא תקינו ליה נשואין:

7 ומי שעברו עליו. כמ"ש ס"פ המדיר ורב תחליפא כו' וכ"ש הא והא בשוטה בלא נשא כלל:

8 ומיהו אם כו'. ל' הרמב"ם עד ס"ח קדושין שם ת"ר ללמוד כו' אר"י א"ש וכו' ורי"א כו' ול"פ כו' וערש"י והר"ן כתב ואחרים פרשו דבני בבל היו נשותיהן מתעסקין במו"מ ובמלאכה אבל בני א"י היו נשותיהם מעונגות ואוכלות ואינן עושות ועס"ד:

9 כגון עקרה כו'. אע"פ שמדינא כו'. כמ"ש שם ס"ה א' לשלישי לא תנש' כו' וכ"ש בודאי עקרה שזו אפשר שתלד כמ"ש שם נשאת לרביעי כו' וכן זקנה וכמ"ש ס"א ב' לא אין לו בנים ונושא כו' וכן קטנה וכמ"ש בפ"ב דנדה המשחקים בקטנות כו' ועל ב"ד כופין משום ביטול פו"ר כמ"ש בס"פ המדיר כנ"ל ואפילו בנשא כו' שם. ואיתא בתוספתא פ"ח דיבמות אסור לעמוד בלא אשה ואסור לישא עקרה קטנה ואילונית ושאינה ראויה לילד וכמ"ש בפ' הבע"י באילונית וה"ה בהנך.

10 לא נהגו כו'. כ' במרדכי פ' הבע"י משום דהלכה כרב שם דאמר אין מעשין כו' ועוד דרב ושמואל ל"פ אלא בא"י במ"ש בפ' הבע"י ס"ד א' ללמדך כו' וספ"ג דב"ב ומיום שפשטה מלכות כו' דין הוא כו' ואההיא סמכינן שאין כופין כו' אבל לדינא כל אלו טענות דחויות הן דקימ"ל כשמואל כמש"ל סי' קנ"ד וכן מההיא דפ' הבע"י כבר דחאה הרא"ש שם וכן ההיא דספ"ג דב"ב כבר כתבו תוס' שם תימא הא כתיב פרו ורבו ושמא על אותן כו' ועיין בע"י שם הגמ' והתוס' דכ"ז ג"כ בגזירת המלכות דוקא:

11 ובלבד כו'. דבזה רב מודה וכן כל הנ"ל לא שייך:

12 והוא שלא כו'. קדושין שם ואם א"א בלא כו' ושמואל ור"י פליגי ארישא דברייתא כמ"ש שם הל' נושא כו' ר"ל דלא כברייתא ור"י מקיים הברייתא אלמא הברייתא מיירי במקום שיתבטל מלמודו אם ישא ואפ"ה אם א"א בלא אשה כו' אלמא צריך ליבטל מלימודו בכה"ג:

13 או הנקבה כו'. ירושלמי ועמ"מ בה"ג.

14 בד"א כו'. שם ברא לברא כו' דכ"ע תרי כו' ומדקאמר לברא לברתא משמע דוקא שבאין מזכר ונקיבה ופשטא דסוגיא משמע אפי' כשהבני בנים שניהם זכרים ולרבא אפי' שניהם נקבות ועתוס' שם ד"ה וכ"ש כו' אלא שיש לדחוק דה"ק וכ"ש ברא לברתא ובן הזקן קיים וכן ברתא לברא והבת קיימת אבל קשה לחלק בין בן עצמו או בנו וגם הרמב"ם לא הזכירו והעיקר גירסת הרמב"ם א"ל רבא לשבת יצרה בעינן ולא גרסינן והאיכא ופליג אמאי שאמר אביי וכ"ש ברא לברתא דטעם המתני' הוא שיהא זו"נ בעולם וזהו לשבת לתנא דמתניתין ועיקר גי' הרמב"ם באביי אבל ברא לברתא וברתא לברא לא א"ל רבא לשבת בעינן והאיכ':

15 אבל אם כו'. שם:

16 היה הבן כו'. ירושלמי פ"ב אמתני' ובנו לכ"ד אפי' לפ"ור וכ"ש לת"ש שהן בכלל מי שיש לו בן מ"מ וגמ' ל"צ לאתויי זה מכללא דאין זה רבותא וכמש"ש חוץ מן השפחה כו':

17 ונתגייר הוא והם. דאל"כ מאי קאמר וצריכא כו' הא נכרי ירש אביו דבר תורה וע"ש רש"י ותוס' שדחק עצמן לפרש לענין בכורה אבל לפירוש הרמב"ם ניחא דה"ק ור"ל אמר לא קיים פ"ו גר שנתגייר כו' ר"ל הבנים שנתגיירו ואינן בנים שלו אבל משום גירותו עצמו לא כיון דבנכריותו כו' כמ"ש תוס' שם ד"ה ר"י ואף ר"ל מודה אלא דפליג משום גירות הבנים דהוה כאלו מתו הבנים דבקטן כו' וע"ז קאמר וצריכה כו' דמעיקר' נמי כו' ר"ל קודם שנתגיירו אפילו אחר שנתגייר הוא משא"כ בנחלה דנכרי אין יורש את הגר כמ"ש בקידושין שם וז"ש שם נתגיירו ל"ל חיים לשון רבים. ואין הסוגי' דבכורות מוכח' כדברי הרמב"ם דפריך בבכורות מ"ז א' תנן מי כו' ואם אית' מנ"ל דמתניתין מיירי שנתגיירו ג"כ וכן בח"מ סי' רע"ג צ"ל רע"ז ס"ט לא כתב דנתגיירו וגמ' שם וביבמות עביד צריכותא שם וגם לא נזכר כלל בגמר' אלא ונתגייר וגם אי אמרת דלא נתגיירו לא בודאי לגבי דידהו ודאי גר שנתגייר כו' וכמ"ש שם כ' תנן כו' שאני נכרי כו' ול"ק הניחא לר"ל כו' אלמא פשוט לגמר' דבכה"ג ודאי ל"ל חייס והוא פשוט בלא שום הוכחה וכן דעת כל הפוסקים דלא כרמב"ם:

18 אע"פ כו' וצריך כו' שם לא אין לו כו' ונ"מ למכור כו' מדקאמר כ"מ כו' מי הלא"ה אין חילוק תוס' שם ד"ה נ"מ ועוד אור"י כו':

19 וי"א כולי. מדאמר כ"ב מתני' דלא כר"י ומתני' במכירת ס"ת איירי כנ"ל ואר"מ הלכה כר"י וס' הראשונ' מדייק הרא"ש בדברי הרי"ף שמביא הא דר"י על מתני' ול"ק מתני' דלא כר"י ש"מ דס"ל דר"י ל"פ אמתני' ומיירי בא"צ למכור ס"ת וז"ש שם נ"מ למכור ס"ת כו' משום דר' יהושע:

20 מיהו אם כו'. שם אינו והא"ל רבנן לר"ש נסיב כו':

21 ישא כו'. דבלא אשה אסור לעמוד כמ"ש ר"נ שם וכמש"ש נושא אשה דלאו בת בנים:

22 וכן אם כו'. כמש"ש מ"ד א' ק"א ב' מלמד שמשיאין לו כו' אלמא אפי' מצוה דאוריית' נדחית מפני קטטה כמ"ש שם כ"א א' חליצה במקום יבום כו' וכן קי"ל דקי"ל כר"ל כמ"ש במנחות ובכמה מקומות וקי"ל נמי אם בעלו קנו וכ"ש בכה"ג דאינו אלא מדרבנן כמ"ש הרי"ף ורא"ש שם עד הא דר' יהושע והא מילתא דרבנן הא אבל דאוריי' כיון שיש לו זו"נ כו':

23 אבל אסור כו'. דלעבוד איסורא בשביל זה כמש"ש דאר"ל אע"פ כו' ושם לא נקרא אדם כו' כלך אצל כמותך דלכאורה זה מיותר בדבריהם:

24 והוא כו'. שם ושם מ"ד א' ושבקינן ליה כו':

25 ובמקום כו'. כמו חמר ונעשה גמל בפ' אע"פ והוא דברי הריטב"א בפ"ק דקדושין ז' א' דאמרינן שם ה"ק אי בעינא כו' ואע"ג דבלאו האי תנאה אמרינן נושא אדם כמה כו' באתרא דנהיגו בו' דאדעתא דמנהגא אנסבא ליה וכאלו התנו דמי לכך מתנה בהדה כו' ע"ש:

26 אבל ביבמה כו". דבמקום מצוה לא תיקן:

27 וכן בארוסה אם כו'. דהא אינו מחויב לכנוס אותה כמ"ש בכתובות ק"ט א' או כנוס כו' וז"ש אם כו' אלא כו' ועבה"ג:

28 אמנם י"ח כו'. כמ"ש בפ' הבע"י ס"ה א' אמר איהו איזל כו' א"ר אמי כו' אלמא אפי' במקום מצוה אסור ופי' בסה"ת בר' אמי ואפי' לדידן דקי"ל כרבא מ"מ מחמת גזירת ר"ג לדידן כמו לדידהו לרבי אמי וז"ש אפי' במקום מצוה ר"ל אמ"ש למעלה וה"ה בכ"מ שיש כו' והוא מלת' דר' אמי:

29 ואפי' במקום יבום. דגזירת ר"ג הורה מפני הקטטה והוא אפילו במקום יבום כנ"ל:

30 וצריך לחלוץ. ר"ל דכופין אותו כמש"ש קי"א ב' הנודרות כו' בחיי בעלה כו' אע"פ שהיא גרמה הואיל ולא נתכוונה לכך כ"ש כאן שהיא לא גרמה וער"ס מינץ סי' י':

31 ומ"מ כו'. משום דברים המותרים כו' ד"מ וז"ש וי"א כו' דמשום כך אין לכופו:

32 ואין כו'. כנ"ל ס"ט ובמקום שנהגו כו' והיא יכולה למחות בידו כמש"ל סי' מ"ו ס"ח:

33 מזכה כו'. כמ"ש קי"ח ב' המזנה גט כו' ובכה"ג ודאי ניח' לה דלא תעבור על איסור א"א וכמ"ש בכתובות י"א א' בגר קטן וא"ל כמ"ש שם בעבד וה"ה כהן משום מים גנובים דלא אמרינן כן כמ"ש בסוף נדרים:

34 טוב כו'. מחמת קטטה כנ"ל ועיגון וגם משום הא דאמרינן בפרק החולץ לא ישא אשה במדינה זו כו'. שם:

35 ומכל מקום כו'. עפ"ה דב"מ ע"א א':